חלוקת הרכוש המשותף היא מרכיב מכריע בכל תהליך של גירושין או פרידה. סיווג, הערכת שווי וחלוקה של נכסים אלה עלולה להיות מורכבת ומאתגרת, במיוחד כאשר מדובר בנכסים עסקיים, בנכסים בינלאומיים או בזכויות עתידיות.
מה דין הנכסים והחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים?
ברירת הדין בחוק הישראלי מניחה כי בין בני זוג שנישאו מתקיים שיתוף מלא בכלל הנכסים (כגון: נדל”ן, נכסים עסקיים, נכסים בבעלות משפחתית, זכויות פנסיוניות, חשבונות, חסכונות, אופציות ונכסים אחרים), למעט אלו שהחוק מכיר בהם כנכסים שאינם ברי חלוקה: נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין * קיצבה או פיצוי כספי בגין נזקי גוף או נכות ששולמו לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי או כל גורם ביטוחי אחר * נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם (חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973).
מכאן נובעים שלושה עקרונות חשובים:
- תחולת החוק – החוק חל רק על בני זוג שנישאו בישראל כדת וכדין, או בנישואין אזרחיים במדינה המכירה בנישואין כאלה ונרשמו בישראל כבני זוג נשואים החל מיום 1.1.74 (ואינו חל על בני זוג שאינם נשואים או שנישאו לפני ה- 1.1.74);
- החופש לקבוע הסדר שונה – בני זוג המעוניינים להחיל משטר רכושי נפרד חייבים לערוך הסכם ממון, בין אם הסכם ממון טרום נישואין, בין אם הסכם ממון במהלך הנישואין, ובין אם הסכם חיים משותפים (המוכר גם כהסכם זוגיות). במציאות בה אנו עדים לשינויים במבנה התא המשפחתי הקלאסי ויותר ויותר משפחות מורכבות כתוצאה מנישואין שניים, ידועים בציבור, או בני זוג בני אותו מין, עריכת הסכם ממון היא הדרך היחידה להבטיח את הנכסים שלך;
- סיווג הנכסים – מטבע הדברים, במהלך החיים הרגיל בני זוג אינם עורכים התחשבנויות ביניהם. לעתים קרובות, קיימת עמימות באשר לאפיון הנכסים וגם נכסים שהוצאו במפורש מהסדר איזון המשאבים עלולים להיחשב כברי איזון אם בית המשפט מתרשם כי בני הזוג התכוונו לשתף בהם.
על מנת להוציא נכס מסויים מהסדר האיזון ולחלק את הרכוש באופן הוגן, כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין חייבים להיות מאופיינים כראוי ומוערכים במדוייק.
במהלך כשני עשורים של ליטיגציה וניהול משאים ומתנים עבור לקוחותיי, צברתי ניסיון רב ומומחיות בהגנה על נכסיהם, בין אם באמצעות עריכת הסכמי ממון, ובין אם בהליכים משפטיים.
נכסים מורכבים, ייצוג אסטרטגי
לאור הסדר איזון המשאבים כברירת המחדל בחוק הישראלי, חלוקת נכסים מורכבים וגדולים, כגון: נכסי מקרקעין, נכסים בינלאומיים, עסקים, מוניטין או זכויות פיננסיות, עלולה להיות מסובכת ומורכבת, שכן ההנחה היא כי כל הרכוש הינו משותף לבני הזוג, אלא אם כן הוכח שהוא נכס נפרד.
כאשר מדובר באפיון נאות, בהערכה ובחלוקה של הטבות לעובדים, אופציות, תוכניות פנסיה ונכסים ארוכי טווח אחרים, אין תחליף לניסיון.
